Ordinal912
- Checked
- Reference checked
- Work
- Torah / Hebrew Bible
- Language
- Hebrew
- Counted as
- Verse
- Reference
- Torah / Hebrew Bible
- Citation
- Torah / Hebrew Bible Jeremiah 3:14
- Reference check
- Tier 1
Opening
Theonyma
Opening page.
Opening
Opening page.
Latin Ordinal
Showing 50 of 55 checked matches: 55 texts
Open a name or text for its reference. Text matches are checked source passages.
שׁ֣וּבוּ בָנִ֤ים שׁוֹבָבִים֙ נְאֻם־ יְהוָ֔ה כִּ֥י אָנֹכִ֖י בָּעַ֣לְתִּי בָכֶ֑ם וְלָקַחְתִּ֨י אֶתְכֶ֜ם אֶחָ֣ד מֵעִ֗יר וּשְׁנַ֙יִם֙ מִמִּשְׁפָּחָ֔ה וְהֵבֵאתִ֥י אֶתְכֶ֖ם צִיּֽוֹן׃
וַיָּ֙קֶם֙ אֶת־ הָֽעַמֻּדִ֔ים לְאֻלָ֖ם הַֽהֵיכָ֑ל וַיָּ֜קֶם אֶת־ הָעַמּ֣וּד הַיְמָנִ֗י וַיִּקְרָ֤א אֶת־ שְׁמוֹ֙ יָכִ֔ין וַיָּ֙קֶם֙ אֶת־ הָעַמּ֣וּד הַשְּׂמָאלִ֔י וַיִּקְרָ֥א אֶת־ שְׁמ֖וֹ בֹּֽעַז׃
וְיוֹזָבָ֣ד בֶּן־ שִׁ֠מְעָת וִיהוֹזָבָ֨ד בֶּן־ שֹׁמֵ֤ר ׀ עֲבָדָיו֙ הִכֻּ֣הוּ וַיָּמֹ֔ת וַיִּקְבְּר֥וּ אֹת֛וֹ עִם־ אֲבֹתָ֖יו בְּעִ֣יר דָּוִ֑ד וַיִּמְלֹ֛ךְ אֲמַצְיָ֥ה בְנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃
וְלָבַ֨שׁ הַכֹּהֵ֜ן מִדּ֣וֹ בַ֗ד וּמִֽכְנְסֵי־ בַד֮ יִלְבַּ֣שׁ עַל־ בְּשָׂרוֹ֒ וְהֵרִ֣ים אֶת־ הַדֶּ֗שׁן אֲשֶׁ֨ר תֹּאכַ֥ל הָאֵ֛שׁ אֶת־ הָעֹלָ֖ה עַל־ הַמִּזְבֵּ֑חַ וְשָׂמ֕וֹ אֵ֖צֶל הַמִּזְבֵּֽחַ׃
אֲשֶׁ֤ר חִצָּיו֙ שְׁנוּנִ֔ים וְכָל־ קַשְּׁתֹתָ֖יו דְּרֻכ֑וֹת פַּרְס֤וֹת סוּסָיו֙ כַּצַּ֣ר נֶחְשָׁ֔בוּ וְגַלְגִּלָּ֖יו כַּסּוּפָֽה׃
וְהָיָ֨ה סַחְרָ֜הּ וְאֶתְנַנָּ֗הּ קֹ֚דֶשׁ לַֽיהוָ֔ה לֹ֥א יֵֽאָצֵ֖ר וְלֹ֣א יֵֽחָסֵ֑ן כִּ֣י לַיֹּשְׁבִ֞ים לִפְנֵ֤י יְהוָה֙ יִֽהְיֶ֣ה סַחְרָ֔הּ לֶאֱכֹ֥ל לְשָׂבְעָ֖ה וְלִמְכַסֶּ֥ה עָתִֽיק׃
וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֔ם אַתֶּ֣ם שְׁמַרְתֶּ֔ם אֵ֚ת כָּל־ אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֣ה אֶתְכֶ֔ם מֹשֶׁ֖ה עֶ֣בֶד יְהוָ֑ה וַתִּשְׁמְע֣וּ בְקוֹלִ֔י לְכֹ֥ל אֲשֶׁר־ צִוִּ֖יתִי אֶתְכֶֽם׃
וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י בֶּן־ אָדָם֙ הִנְנִ֨י שֹׁבֵ֤ר מַטֵּה־ לֶ֙חֶם֙ בִּיר֣וּשָׁלִַ֔ם וְאָכְלוּ־ לֶ֥חֶם בְּמִשְׁקָ֖ל וּבִדְאָגָ֑ה וּמַ֕יִם בִּמְשׂוּרָ֥ה וּבְשִׁמָּמ֖וֹן יִשְׁתּֽוּ׃
וַיָּשֻׁבוּ֮ וַיַּגִּ֣ידוּ לוֹ֒ וַיֹּ֙אמֶר֙ דְּבַר־ יְהוָ֣ה ה֔וּא אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֗ר בְּיַד־ עַבְדּ֛וֹ אֵלִיָּ֥הוּ הַתִּשְׁבִּ֖י לֵאמֹ֑ר בְּחֵ֣לֶק יִזְרְעֶ֔אל יֹאכְל֥וּ הַכְּלָבִ֖ים אֶת־ בְּשַׂ֥ר אִיזָֽבֶל׃
אָ֣ז יָשִֽׁיר־ מֹשֶׁה֩ וּבְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־ הַשִּׁירָ֤ה הַזֹּאת֙ לַֽיהוָ֔ה וַיֹּאמְר֖וּ לֵאמֹ֑ר אָשִׁ֤ירָה לֽ͏ַיהוָה֙ כִּֽי־ גָאֹ֣ה גָּאָ֔ה ס֥וּס וְרֹכְב֖וֹ רָמָ֥ה בַיָּֽם׃
וַיַּפְשֵׁט֩ מֹשֶׁ֨ה אֶֽת־ אַהֲרֹ֜ן אֶת־ בְּגָדָ֗יו וַיַּלְבֵּ֤שׁ אֹתָם֙ אֶת־ אֶלְעָזָ֣ר בְּנ֔וֹ וַיָּ֧מָת אַהֲרֹ֛ן שָׁ֖ם בְּרֹ֣אשׁ הָהָ֑ר וַיֵּ֧רֶד מֹשֶׁ֛ה וְאֶלְעָזָ֖ר מִן־ הָהָֽר׃
גַּם־ זֶ֣רַע יַעֲקוֹב֩ וְדָוִ֨ד עַבְדִּ֜י אֶמְאַ֗ס מִקַּ֤חַת מִזַּרְעוֹ֙ מֹֽשְׁלִ֔ים אֶל־ זֶ֥רַע אַבְרָהָ֖ם יִשְׂחָ֣ק וְיַעֲקֹ֑ב כִּֽי־ אשוב אָשִׁ֥יב אֶת־ שְׁבוּתָ֖ם וְרִחַמְתִּֽים׃
וּמָרְדֳּכַ֗י יָדַע֙ אֶת־ כָּל־ אֲשֶׁ֣ר נַעֲשָׂ֔ה וַיִּקְרַ֤ע מָרְדֳּכַי֙ אֶת־ בְּגָדָ֔יו וַיִּלְבַּ֥שׁ שַׂ֖ק וָאֵ֑פֶר וַיֵּצֵא֙ בְּת֣וֹךְ הָעִ֔יר וַיִּזְעַ֛ק זְעָקָ֥ה גְדֹלָ֖ה וּמָרָֽה׃
בֶּן־ גֶּ֖בֶר בְּרָמֹ֣ת גִּלְעָ֑ד ל֡וֹ חַוֺּת֩ יָאִ֨יר בֶּן־ מְנַשֶּׁ֜ה אֲשֶׁ֣ר בַּגִּלְעָ֗ד ל֚וֹ חֶ֤בֶל אַרְגֹּב֙ אֲשֶׁ֣ר בַּבָּשָׁ֔ן שִׁשִּׁים֙ עָרִ֣ים גְּדֹל֔וֹת חוֹמָ֖ה וּבְרִ֥יחַ נְחֹֽשֶׁת׃
וַתֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ הָהָ֣רָה לֵּ֔כוּ פֶּֽן־ יִפְגְּע֥וּ בָכֶ֖ם הָרֹדְפִ֑ים וְנַחְבֵּתֶ֨ם שָׁ֜מָּה שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֗ים עַ֚ד שׁ֣וֹב הָרֹֽדְפִ֔ים וְאַחַ֖ר תֵּלְכ֥וּ לְדַרְכְּכֶֽם׃
וַנִּצְעַ֤ק אֶל־ יְהוָה֙ וַיִּשְׁמַ֣ע קֹלֵ֔נוּ וַיִּשְׁלַ֣ח מַלְאָ֔ךְ וַיֹּצִאֵ֖נוּ מִמִּצְרָ֑יִם וְהִנֵּה֙ אֲנַ֣חְנוּ בְקָדֵ֔שׁ עִ֖יר קְצֵ֥ה גְבוּלֶֽךָ׃
וַיָּק֙וּמוּ֙ עַל־ עָמְדָ֔ם וַֽיִּקְרְא֗וּ בְּסֵ֨פֶר תּוֹרַ֧ת יְהוָ֛ה אֱלֹהֵיהֶ֖ם רְבִעִ֣ית הַיּ֑וֹם וּרְבִעִית֙ מִתְוַדִּ֣ים וּמִֽשְׁתַּחֲוִ֔ים לַיהוָ֖ה אֱלֹהֵיהֶֽם׃
וַיְהִ֗י באמרם כְּאָמְרָ֤ם אֵלָיו֙ י֣וֹם וָי֔וֹם וְלֹ֥א שָׁמַ֖ע אֲלֵיהֶ֑ם וַיַּגִּ֣ידוּ לְהָמָ֗ן לִרְאוֹת֙ הֲיַֽעַמְדוּ֙ דִּבְרֵ֣י מָרְדֳּכַ֔י כִּֽי־ הִגִּ֥יד לָהֶ֖ם אֲשֶׁר־ ה֥וּא יְהוּדִֽי׃
That ye may with one mind and one mouth glorify God, even the Father of our Lord Jesus Christ.
But he shall say, I am no prophet, I am an husbandman; for man taught me to keep cattle from my youth.
Foursquare it shall be being doubled; a span shall be the length thereof, and a span shall be the breadth thereof.
And the same day, when the even was come, he saith unto them, Let us pass over unto the other side.
These are the commandments, which the LORD commanded Moses for the children of Israel in mount Sinai.
And in the synagogue there was a man, which had a spirit of an unclean devil, and cried out with a loud voice,
Son of man, set thy face against Pharaoh king of Egypt, and prophesy against him, and against all Egypt:
For it is a pleasant thing if thou keep them within thee; they shall withal be fitted in thy lips.
Their horses were seven hundred thirty and six; their mules, two hundred forty and five;
Behold, bless ye the LORD, all ye servants of the LORD, which by night stand in the house of the LORD.
For as ye in times past have not believed God, yet have now obtained mercy through their unbelief:
Thou shalt arise, and have mercy upon Zion: for the time to favour her, yea, the set time, is come.
And it was covered with cedar above upon the beams, that lay on forty five pillars, fifteen in a row.
And in it have I put the ark, wherein is the covenant of the LORD, that he made with the children of Israel.
Moab is my washpot; over Edom will I cast out my shoe: Philistia, triumph thou because of me.
So they went up, and searched the land from the wilderness of Zin unto Rehob, as men come to Hamath.
Pray for us: for we trust we have a good conscience, in all things willing to live honestly.
And if any beast, of which ye may eat, die; he that toucheth the carcase thereof shall be unclean until the even.
And every man’s hallowed things shall be his: whatsoever any man giveth the priest, it shall be his.
Unto carpenters, and builders, and masons, and to buy timber and hewn stone to repair the house.
As a cage is full of birds, so are their houses full of deceit: therefore they are become great, and waxen rich.
And the prince in the midst of them, when they go in, shall go in; and when they go forth, shall go forth.
The rich man is wise in his own conceit; but the poor that hath understanding searcheth him out.
Did not Moses give you the law, and yet none of you keepeth the law? Why go ye about to kill me?
Produce your cause, saith the LORD; bring forth your strong reasons, saith the King of Jacob.
pra hi tvaa puuSann ajiraM na yaamani stomebhiH kRNva RNavo yathaa mRdha uSTro na piiparo mRdhaH
तद्बुद्धयस्तदात्मानस्तन्निष्ठास्तत्परायणाः । गच्छन्त्यपुनरावृत्तिं ज्ञाननिर्धूतकल्मषाः
सन्तुष्टः सततं योगी यतात्मा दृढनिश्चयः । मय्यर्पितमनोबुद्धिर्यो मे भक्तः स मे प्रियः
μετριοπαθεῖν δυνάμενος τοῖς ἀγνοοῦσι καὶ πλανωμένοις ἐπεὶ καὶ αὐτὸς περίκειται ἀσθένειαν,
βουληθεὶς ἀπεκύησεν ἡμᾶς λόγῳ ἀληθείας, εἰς τὸ εἶναι ἡμᾶς ἀπαρχήν τινα τῶν αὐτοῦ κτισμάτων.
Οἱ δὲ ἕνδεκα μαθηταὶ ἐπορεύθησαν εἰς τὴν Γαλιλαίαν εἰς τὸ ὄρος οὗ ἐτάξατο αὐτοῖς ὁ Ἰησοῦς,
وَآخَرُونَ اعْتَرَفُوا بِذُنُوبِهِمْ خَلَطُوا عَمَلًا صَالِحًا وَآخَرَ سَيِّئًا عَسَى اللَّهُ أَنْ يَتُوبَ عَلَيْهِمْ إِنَّ اللَّهَ غَفُورٌ رَحِيمٌ