Ordinal800
- Checked
- Reference checked
- Work
- Torah / Hebrew Bible
- Language
- Hebrew
- Counted as
- Verse
- Reference
- Torah / Hebrew Bible
- Citation
- Torah / Hebrew Bible Deuteronomy 31:27
- Reference check
- Tier 1
Opening
Theonyma
Opening page.
Opening
Opening page.
Latin Ordinal
Showing 50 of 58 checked matches: 58 texts
Open a name or text for its reference. Text matches are checked source passages.
כִּ֣י אָנֹכִ֤י יָדַ֙עְתִּי֙ אֶֽת־ מֶרְיְךָ֔ וְאֶֽת־ עָרְפְּךָ֖ הַקָּשֶׁ֑ה הֵ֣ן בְּעוֹדֶנִּי֩ חַ֨י עִמָּכֶ֜ם הַיּ֗וֹם מַמְרִ֤ים הֱיִתֶם֙ עִם־ יְהֹוָ֔ה וְאַ֖ף כִּי־ אַחֲרֵ֥י מוֹתִֽי׃
וּמִבְּנֵי֙ הַכֹּ֣הֲנִ֔ים בְּנֵ֥י חֳבַיָּ֖ה בְּנֵ֣י הַקּ֑וֹץ בְּנֵ֣י בַרְזִלַּ֗י אֲשֶׁ֣ר לָ֠קַח מִבְּנ֞וֹת בַּרְזִלַּ֤י הַגִּלְעָדִי֙ אִשָּׁ֔ה וַיִּקָּרֵ֖א עַל־ שְׁמָֽם׃
וַיֹּ֕אמֶר לָכֵ֖ן שִׁמְע֣וּ דְבַר־ יְהוָ֑ה רָאִ֤יתִי אֶת־ יְהוָה֙ יוֹשֵׁ֣ב עַל־ כִּסְא֔וֹ וְכָל־ צְבָ֤א הַשָּׁמַ֙יִם֙ עֹֽמְדִ֔ים עַל־ יְמִינ֖וֹ וּשְׂמֹאלֽוֹ׃
וַיְהִ֗י כְּשָׁמְעֲכֶ֤ם אֶת־ הַקּוֹל֙ מִתּ֣וֹךְ הַחֹ֔שֶׁךְ וְהָהָ֖ר בֹּעֵ֣ר בָּאֵ֑שׁ וַתִּקְרְב֣וּן אֵלַ֔י כָּל־ רָאשֵׁ֥י שִׁבְטֵיכֶ֖ם וְזִקְנֵיכֶֽם׃
וַיֹּאמְר֗וּ שְׁנֵ֣ים עָשָׂר֩ עֲבָדֶ֨יךָ אַחִ֧ים ׀ אֲנַ֛חְנוּ בְּנֵ֥י אִישׁ־ אֶחָ֖ד בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וְהִנֵּ֨ה הַקָּטֹ֤ן אֶת־ אָבִ֙ינוּ֙ הַיּ֔וֹם וְהָאֶחָ֖ד אֵינֶֽנּוּ׃
וְהָיָ֣ה ׀ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִשְׁרֹ֤ק יְהוָה֙ לַזְּב֔וּב אֲשֶׁ֥ר בִּקְצֵ֖ה יְאֹרֵ֣י מִצְרָ֑יִם וְלַ֨דְּבוֹרָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּאֶ֥רֶץ אַשּֽׁוּר׃
וּלְשִׁמְעִ֞י בָּנִ֨ים שִׁשָּׁ֤ה עָשָׂר֙ וּבָנ֣וֹת שֵׁ֔שׁ וּלְאֶחָ֕יו אֵ֖ין בָּנִ֣ים רַבִּ֑ים וְכֹל֙ מִשְׁפַּחְתָּ֔ם לֹ֥א הִרְבּ֖וּ עַד־ בְּנֵ֥י יְהוּדָֽה׃
וַתִּצְלַ֨ח עָלָ֜יו ר֣וּחַ יְהוָ֗ה וַֽיְשַׁסְּעֵ֙הוּ֙ כְּשַׁסַּ֣ע הַגְּדִ֔י וּמְא֖וּמָה אֵ֣ין בְּיָד֑וֹ וְלֹ֤א הִגִּיד֙ לְאָבִ֣יו וּלְאִמּ֔וֹ אֵ֖ת אֲשֶׁ֥ר עָשָֽׂה׃
וַיַּ֨עַל מֹשֶׁ֜ה מֵֽעַרְבֹ֤ת מוֹאָב֙ אֶל־ הַ֣ר נְב֔וֹ רֹ֚אשׁ הַפִּסְגָּ֔ה אֲשֶׁ֖ר עַל־ פְּנֵ֣י יְרֵח֑וֹ וַיַּרְאֵ֨הוּ יְהוָ֧ה אֶת־ כָּל־ הָאָ֛רֶץ אֶת־ הַגִּלְעָ֖ד עַד־ דָּֽן׃
וַיהוָ֞ה בֵּרַ֧ךְ אֶת־ אֲדֹנִ֛י מְאֹ֖ד וַיִּגְדָּ֑ל וַיִּתֶּן־ ל֞וֹ צֹ֤אן וּבָקָר֙ וְכֶ֣סֶף וְזָהָ֔ב וַעֲבָדִם֙ וּשְׁפָחֹ֔ת וּגְמַלִּ֖ים וַחֲמֹרִֽים׃
לָכֵ֞ן הִנֵּ֖ה־ יָמִ֤ים בָּאִים֙ נְאֻם־ יְהוָ֔ה וְשִׁלַּחְתִּי־ ל֥וֹ צֹעִ֖ים וְצֵעֻ֑הוּ וְכֵלָ֣יו יָרִ֔יקוּ וְנִבְלֵיהֶ֖ם יְנַפֵּֽצוּ׃
וַיּוֹשַׁע֩ יְהוָ֨ה אֶת־ יְחִזְקִיָּ֜הוּ וְאֵ֣ת ׀ יֹשְׁבֵ֣י יְרוּשָׁלִַ֗ם מִיַּ֛ד סַנְחֵרִ֥יב מֶֽלֶךְ־ אַשּׁ֖וּר וּמִיַּד־ כֹּ֑ל וַֽיְנַהֲלֵ֖ם מִסָּבִֽיב׃
וְכָל־ הָעָם֩ רֹאִ֨ים אֶת־ הַקּוֹלֹ֜ת וְאֶת־ הַלַּפִּידִ֗ם וְאֵת֙ ק֣וֹל הַשֹּׁפָ֔ר וְאֶת־ הָהָ֖ר עָשֵׁ֑ן וַיַּ֤רְא הָעָם֙ וַיָּנֻ֔עוּ וַיּֽ͏ַעַמְד֖וּ מֵֽרָחֹֽק׃
וְחִטֵּ֣א אֶת־ הַבַּ֔יִת בְּדַם֙ הַצִּפּ֔וֹר וּבַמַּ֖יִם הַֽחַיִּ֑ים וּבַצִּפֹּ֣ר הַחַיָּ֗ה וּבְעֵ֥ץ הָאֶ֛רֶז וּבָאֵזֹ֖ב וּבִשְׁנִ֥י הַתּוֹלָֽעַת׃
הָרֵ֣י בַגִּלְבֹּ֗עַ אַל־ טַ֧ל וְאַל־ מָטָ֛ר עֲלֵיכֶ֖ם וּשְׂדֵ֣י תְרוּמֹ֑ת כִּ֣י שָׁ֤ם נִגְעַל֙ מָגֵ֣ן גִּבּוֹרִ֔ים מָגֵ֣ן שָׁא֔וּל בְּלִ֖י מָשִׁ֥יחַ בַּשָּֽׁמֶן׃
וַיֹּ֗אמֶר שָׂא־ נָ֨א עֵינֶ֤יךָ וּרְאֵה֙ כָּל־ הָֽעַתֻּדִים֙ הָעֹלִ֣ים עַל־ הַצֹּ֔אן עֲקֻדִּ֥ים נְקֻדִּ֖ים וּבְרֻדִּ֑ים כִּ֣י רָאִ֔יתִי אֵ֛ת כָּל־ אֲשֶׁ֥ר לָבָ֖ן עֹ֥שֶׂה לָּֽךְ׃
וַֽיְהִי֙ בַּיּ֣וֹם הָרְבִיעִ֔י וַיַּשְׁכִּ֥ימוּ בַבֹּ֖קֶר וַיָּ֣קָם לָלֶ֑כֶת וַיֹּאמֶר֩ אֲבִ֨י הַֽנַּעֲרָ֜ה אֶל־ חֲתָנ֗וֹ סְעָ֧ד לִבְּךָ֛ פַּת־ לֶ֖חֶם וְאַחַ֥ר תֵּלֵֽכוּ׃
וְנָתַ֣ץ אֶת־ הַבַּ֗יִת אֶת־ אֲבָנָיו֙ וְאֶת־ עֵצָ֔יו וְאֵ֖ת כָּל־ עֲפַ֣ר הַבָּ֑יִת וְהוֹצִיא֙ אֶל־ מִח֣וּץ לָעִ֔יר אֶל־ מָק֖וֹם טָמֵֽא׃
וָאֹמַ֤ר אֶל־ בְּנֵיהֶם֙ בַּמִּדְבָּ֔ר בְּחוּקֵּ֤י אֲבֽוֹתֵיכֶם֙ אַל־ תֵּלֵ֔כוּ וְאֶת־ מִשְׁפְּטֵיהֶ֖ם אַל־ תִּשְׁמֹ֑רוּ וּבְגִלּוּלֵיהֶ֖ם אַל־ תִּטַּמָּֽאוּ׃
שְׁלֹ֧שֶׁת אֲלָפִ֛ים כִּכְּרֵ֥י זָהָ֖ב מִזְּהַ֣ב אוֹפִ֑יר וְשִׁבְעַ֨ת אֲלָפִ֤ים כִּכַּר־ כֶּ֙סֶף֙ מְזֻקָּ֔ק לָט֖וּחַ קִיר֥וֹת הַבָּתִּֽים׃
But thou hast saved us from our enemies, and hast put them to shame that hated us.
Which is as a bridegroom coming out of his chamber, and rejoiceth as a strong man to run a race.
Behold, the righteous shall be recompensed in the earth: much more the wicked and the sinner.
Out of the spoils won in battles did they dedicate to maintain the house of the LORD.
Thou knowest that I am not wicked; and there is none that can deliver out of thine hand.
And it came to pass after seven days, that the waters of the flood were upon the earth.
Who is made, not after the law of a carnal commandment, but after the power of an endless life.
The son of Abinadab, in all the region of Dor; which had Taphath the daughter of Solomon to wife:
Oh that I might have my request; and that God would grant me the thing that I long for!
But shun profane and vain babblings: for they will increase unto more ungodliness.
How long wilt thou sleep, O sluggard? when wilt thou arise out of thy sleep?
But Nathan the prophet, and Benaiah, and the mighty men, and Solomon his brother, he called not.
In four quarters were the porters, toward the east, west, north, and south.
But if he be found, he shall restore sevenfold; he shall give all the substance of his house.
And look that thou make them after their pattern, which was shewed thee in the mount.
Is he the God of the Jews only? is he not also of the Gentiles? Yes, of the Gentiles also:
Accuse not a servant unto his master, lest he curse thee, and thou be found guilty.
Then Hananiah the prophet took the yoke from off the prophet Jeremiah’s neck, and brake it.
Praise him with the sound of the trumpet: praise him with the psaltery and harp.
She stretcheth out her hand to the poor; yea, she reacheth forth her hands to the needy.
Nevertheless I have somewhat against thee, because thou hast left thy first love.
Blessed is he that considereth the poor: the LORD will deliver him in time of trouble.
εἰς τὸ εἶναι ἡμᾶς εἰς ἔπαινον δόξης αὐτοῦ τοὺς προηλπικότας ἐν τῷ Χριστῷ·
νῦν δὲ ὑπάγω πρὸς τὸν πέμψαντά με καὶ οὐδεὶς ἐξ ὑμῶν ἐρωτᾷ με· Ποῦ ὑπάγεις;
ὁ γὰρ ἐνεργήσας Πέτρῳ εἰς ἀποστολὴν τῆς περιτομῆς ἐνήργησεν καὶ ἐμοὶ εἰς τὰ ἔθνη,
ὁ δὲ Ἰησοῦς εἶπεν αὐτοῖς· Οὐ χρείαν ἔχουσιν ἀπελθεῖν· δότε αὐτοῖς ὑμεῖς φαγεῖν.
أَلَمْ يَرَوْا أَنَّا جَعَلْنَا اللَّيْلَ لِيَسْكُنُوا فِيهِ وَالنَّهَارَ مُبْصِرًا إِنَّ فِي ذَلِكَ لَآيَاتٍ لِقَوْمٍ يُؤْمِنُونَ
ذَلِكَ بِأَنَّ اللَّهَ لَمْ يَكُ مُغَيِّرًا نِعْمَةً أَنْعَمَهَا عَلَى قَوْمٍ حَتَّى يُغَيِّرُوا مَا بِأَنْفُسِهِمْ وَأَنَّ اللَّهَ سَمِيعٌ عَلِيمٌ
وَلَا تَقْرَبُوا مَالَ الْيَتِيمِ إِلَّا بِالَّتِي هِيَ أَحْسَنُ حَتَّى يَبْلُغَ أَشُدَّهُ وَأَوْفُوا بِالْعَهْدِ إِنَّ الْعَهْدَ كَانَ مَسْئُولًا
يُطَافُ عَلَيْهِمْ بِصِحَافٍ مِنْ ذَهَبٍ وَأَكْوَابٍ وَفِيهَا مَا تَشْتَهِيهِ الْأَنْفُسُ وَتَلَذُّ الْأَعْيُنُ وَأَنْتُمْ فِيهَا خَالِدُونَ