Ordinal780
- Checked
- Reference checked
- Work
- Torah / Hebrew Bible
- Language
- Hebrew
- Counted as
- Verse
- Reference
- Torah / Hebrew Bible
- Citation
- Torah / Hebrew Bible Exodus 38:11
- Reference check
- Tier 1
Opening
Theonyma
Opening page.
Opening
Opening page.
Latin Ordinal
Showing 50 of 70 checked matches: 70 texts
Open a name or text for its reference. Text matches are checked source passages.
וְלִפְאַ֤ת צָפוֹן֙ מֵאָ֣ה בָֽאַמָּ֔ה עַמּוּדֵיהֶ֣ם עֶשְׂרִ֔ים וְאַדְנֵיהֶ֥ם עֶשְׂרִ֖ים נְחֹ֑שֶׁת וָוֵ֧י הָֽעַמּוּדִ֛ים וַחֲשֻׁקֵיהֶ֖ם כָּֽסֶף׃
הוֹצֵ֣א אֶת־ הַֽמְקַלֵּ֗ל אֶל־ מִחוּץ֙ לַֽמַּחֲנֶ֔ה וְסָמְכ֧וּ כָֽל־ הַשֹּׁמְעִ֛ים אֶת־ יְדֵיהֶ֖ם עַל־ רֹאשׁ֑וֹ וְרָגְמ֥וּ אֹת֖וֹ כָּל־ הָעֵדָֽה׃
כִּֽי־ אֲנִ֞י חָשַׂ֣פְתִּי אֶת־ עֵשָׂ֗ו גִּלֵּ֙יתִי֙ אֶת־ מִסְתָּרָ֔יו וְנֶחְבָּ֖ה לֹ֣א יוּכָ֑ל שֻׁדַּ֥ד זַרְע֛וֹ וְאֶחָ֥יו וּשְׁכֵנָ֖יו וְאֵינֶֽנּוּ׃
וְהָ֣יוּ לִ֗י אָמַר֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת לַיּ֕וֹם אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י עֹשֶׂ֣ה סְגֻלָּ֑ה וְחָמַלְתִּ֣י עֲלֵיהֶ֔ם כַּֽאֲשֶׁר֙ יַחְמֹ֣ל אִ֔ישׁ עַל־ בְּנ֖וֹ הָעֹבֵ֥ד אֹתֽוֹ׃
וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֤יו יְהוָה֙ לֶךְ־ רֵ֔ד וְעָלִ֥יתָ אַתָּ֖ה וְאַהֲרֹ֣ן עִמָּ֑ךְ וְהַכֹּהֲנִ֣ים וְהָעָ֗ם אַל־ יֽ͏ֶהֶרְס֛וּ לַעֲלֹ֥ת אֶל־ יְהוָ֖ה פֶּן־ יִפְרָץ־ בָּֽם׃
לָ֤מָּה תִֽהְיֶה֙ כְּאִ֣ישׁ נִדְהָ֔ם כְּגִבּ֖וֹר לֹא־ יוּכַ֣ל לְהוֹשִׁ֑יעַ וְאַתָּ֧ה בְקִרְבֵּ֣נוּ יְהוָ֗ה וְשִׁמְךָ֛ עָלֵ֥ינוּ נִקְרָ֖א אַל־ תַּנִּחֵֽנוּ׃
וְנָתַתִּ֨י פָנַ֜י בָּאִ֣ישׁ הַה֗וּא וַהֲשִֽׂמֹתִ֙יהוּ֙ לְא֣וֹת וְלִמְשָׁלִ֔ים וְהִכְרַתִּ֖יו מִתּ֣וֹךְ עַמִּ֑י וִֽידַעְתֶּ֖ם כִּֽי־ אֲנִ֥י יְהוָֽה׃
ל֣וֹא אֲלֵיכֶם֮ כָּל־ עֹ֣בְרֵי דֶרֶךְ֒ הַבִּ֣יטוּ וּרְא֔וּ אִם־ יֵ֤שׁ מַכְאוֹב֙ כְּמַכְאֹבִ֔י אֲשֶׁ֥ר עוֹלַ֖ל לִ֑י אֲשֶׁר֙ הוֹגָ֣ה יְהוָ֔ה בְּי֖וֹם חֲר֥וֹן אַפּֽוֹ׃
וַיְהִ֣י ׀ כְּכַלּ֣וֹת דָּוִ֗ד לְדַבֵּ֞ר אֶת־ הַדְּבָרִ֤ים הָאֵ֙לֶּה֙ אֶל־ שָׁא֔וּל וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֔וּל הֲקֹלְךָ֥ זֶ֖ה בְּנִ֣י דָוִ֑ד וַיִּשָּׂ֥א שָׁא֛וּל קֹל֖וֹ וַיֵּֽבְךְּ׃
וְחֶ֤בֶר הַקֵּינִי֙ נִפְרָ֣ד מִקַּ֔יִן מִבְּנֵ֥י חֹבָ֖ב חֹתֵ֣ן מֹשֶׁ֑ה וַיֵּ֣ט אָהֳל֔וֹ עַד־ אֵל֥וֹן בצענים בְּצַעֲנַנִּ֖ים אֲשֶׁ֥ר אֶת־ קֶֽדֶשׁ׃
וְאָחָז֙ הוֹלִ֣יד אֶת־ יְהוֹעַדָּ֔ה וִיהֽוֹעַדָּ֗ה הוֹלִ֛יד אֶת־ עָלֶ֥מֶת וְאֶת־ עַזְמָ֖וֶת וְאֶת־ זִמְרִ֑י וְזִמְרִ֖י הוֹלִ֥יד אֶת־ מוֹצָֽא׃
וּבָתְרָ֗ךְ תְּק֛וּם מַלְכ֥וּ אָחֳרִ֖י ארעא אֲרַ֣ע מִנָּ֑ךְ וּמַלְכ֨וּ תליתיא תְלִיתָאָ֤ה אָחֳרִי֙ דִּ֣י נְחָשָׁ֔א דִּ֥י תִשְׁלַ֖ט בְּכָל־ אַרְעָֽא׃
וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֵלַ֗י מָֽה־ אַתָּ֤ה רֹאֶה֙ עָמ֔וֹס וָאֹמַ֖ר אֲנָ֑ךְ וַיֹּ֣אמֶר אֲדֹנָ֗י הִנְנִ֨י שָׂ֤ם אֲנָךְ֙ בְּקֶ֙רֶב֙ עַמִּ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לֹֽא־ אוֹסִ֥יף ע֖וֹד עֲב֥וֹר לֽוֹ׃
וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֔ד לֹֽא־ תַעֲשׂ֥וּ כֵ֖ן אֶחָ֑י אֵ֠ת אֲשֶׁר־ נָתַ֨ן יְהוָ֥ה לָ֙נוּ֙ וַיִּשְׁמֹ֣ר אֹתָ֔נוּ וַיִּתֵּ֗ן אֶֽת־ הַגְּד֛וּד הַבָּ֥א עָלֵ֖ינוּ בְּיָדֵֽנוּ׃
וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד לְאֶבְיָתָ֗ר יָדַ֜עְתִּי בַּיּ֤וֹם הַהוּא֙ כִּֽי־ שָׁם֙ דויג דּוֹאֵ֣ג הָאֲדֹמִ֔י כִּֽי־ הַגֵּ֥ד יַגִּ֖יד לְשָׁא֑וּל אָנֹכִ֣י סַבֹּ֔תִי בְּכָל־ נֶ֖פֶשׁ בֵּ֥ית אָבִֽיךָ׃
וְאֵ֗לֶּה הָֽעוֹלִים֙ מִתֵּ֥ל מֶ֙לַח֙ תֵּ֣ל חַרְשָׁ֔א כְּר֥וּב אַדּ֖וֹן וְאִמֵּ֑ר וְלֹ֣א יָכְל֗וּ לְהַגִּ֤יד בֵּית־ אֲבוֹתָם֙ וְזַרְעָ֔ם אִ֥ם מִיִּשְׂרָאֵ֖ל הֵֽם׃
וְנִבֵּ֖אתִי כַּאֲשֶׁ֣ר צֻוֵּ֑יתִי וַֽיְהִי־ ק֤וֹל כְּהִנָּֽבְאִי֙ וְהִנֵּה־ רַ֔עַשׁ וַתִּקְרְב֣וּ עֲצָמ֔וֹת עֶ֖צֶם אֶל־ עַצְמֽוֹ׃
לֹא־ תַטֶּ֣ה מִשְׁפָּ֔ט לֹ֥א תַכִּ֖יר פָּנִ֑ים וְלֹא־ תִקַּ֣ח שֹׁ֔חַד כִּ֣י הַשֹּׁ֗חַד יְעַוֵּר֙ עֵינֵ֣י חֲכָמִ֔ים וִֽיסַלֵּ֖ף דִּבְרֵ֥י צַדִּיקִֽם׃
מִן־ בְּנֵיהֶ֗ם אֲשֶׁ֨ר נוֹתְר֤וּ אַחֲרֵיהֶם֙ בָּאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־ כִלּ֖וּם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיַּעֲלֵ֤ם שְׁלֹמֹה֙ לְמַ֔ס עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃
וַיְצַ֨ו אֹתָ֜ם לֵאמֹ֗ר רְ֠אוּ אַתֶּ֞ם אֹרְבִ֤ים לָעִיר֙ מֵאַחֲרֵ֣י הָעִ֔יר אַל־ תַּרְחִ֥יקוּ מִן־ הָעִ֖יר מְאֹ֑ד וִהְיִיתֶ֥ם כֻּלְּכֶ֖ם נְכֹנִֽים׃
בֶּן־ אַרְבָּעִ֨ים וּשְׁתַּ֤יִם שָׁנָה֙ אֲחַזְיָ֣הוּ בְמָלְכ֔וֹ וְשָׁנָ֣ה אַחַ֔ת מָלַ֖ךְ בִּֽירוּשָׁלָ֑͏ִם וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ עֲתַלְיָ֖הוּ בַּת־ עָמְרִֽי׃
וַיֹּ֙אמֶר֙ יְחִזְקִיָּ֔הוּ נָקֵ֣ל לַצֵּ֔ל לִנְט֖וֹת עֶ֣שֶׂר מַעֲל֑וֹת לֹ֣א כִ֔י יָשׁ֥וּב הַצֵּ֛ל אֲחֹרַנִּ֖ית עֶ֥שֶׂר מַעֲלֽוֹת׃
But they set their abominations in the house, which is called by my name, to defile it.
Even a child is known by his doings, whether his work be pure, and whether it be right.
And they sent away Rebekah their sister, and her nurse, and Abraham’s servant, and his men.
I will teach you by the hand of God: that which is with the Almighty will I not conceal.
But straightway Jesus spake unto them, saying, Be of good cheer; it is I; be not afraid.
Then entered Satan into Judas surnamed Iscariot, being of the number of the twelve.
Ye fools, did not he that made that which is without make that which is within also?
And he said, Verily I say unto you, No prophet is accepted in his own country.
Because thou shalt forget thy misery, and remember it as waters that pass away:
Ye have heard that it was said by them of old time, Thou shalt not commit adultery:
Now they have known that all things whatsoever thou hast given me are of thee.
For I desired mercy, and not sacrifice; and the knowledge of God more than burnt offerings.
And as soon as he had spoken, immediately the leprosy departed from him, and he was cleansed.
They that make them are like unto them: so is every one that trusteth in them.
And said unto them, Why sleep ye? rise and pray, lest ye enter into temptation.
They that make them are like unto them; so is every one that trusteth in them.
Moses therefore wrote this song the same day, and taught it the children of Israel.
Uphold me according unto thy word, that I may live: and let me not be ashamed of my hope.
Now his parents went to Jerusalem every year at the feast of the passover.
In that night did God appear unto Solomon, and said unto him, Ask what I shall give thee.
And of the sons of Elizaphan; Shimri, and Jeiel: and of the sons of Asaph; Zechariah, and Mattaniah:
This is again the second miracle that Jesus did, when he was come out of Judaea into Galilee.
pra tuvidyumnasya sthavirasya ghRSver divo rarapshe mahimaa pRthivyaaH
yaabhiH kutsaM shrutaryaM naryam aavataM taabhir uu Su uutibhir ashvinaa gatam
Μὴ νομίσητε ὅτι ἦλθον βαλεῖν εἰρήνην ἐπὶ τὴν γῆν· οὐκ ἦλθον βαλεῖν εἰρήνην ἀλλὰ μάχαιραν.
τότε ἐνέπτυσαν εἰς τὸ πρόσωπον αὐτοῦ καὶ ἐκολάφισαν αὐτόν, οἱ δὲ ἐράπισαν
قُلْ هَذِهِ سَبِيلِي أَدْعُو إِلَى اللَّهِ عَلَى بَصِيرَةٍ أَنَا وَمَنِ اتَّبَعَنِي وَسُبْحَانَ اللَّهِ وَمَا أَنَا مِنَ الْمُشْرِكِينَ
وَمَنْ أَضَلُّ مِمَّنْ يَدْعُو مِنْ دُونِ اللَّهِ مَنْ لَا يَسْتَجِيبُ لَهُ إِلَى يَوْمِ الْقِيَامَةِ وَهُمْ عَنْ دُعَائِهِمْ غَافِلُونَ