Ordinal590
- Checked
- Reference checked
- Work
- Torah / Hebrew Bible
- Language
- Hebrew
- Counted as
- Verse
- Reference
- Torah / Hebrew Bible
- Citation
- Torah / Hebrew Bible Ezekiel 48:12
- Reference check
- Tier 1
Opening
Theonyma
Opening page.
Opening
Opening page.
Latin Ordinal
Showing 50 of 108 checked matches: 108 texts
Open a name or text for its reference. Text matches are checked source passages.
וְהָיְתָ֨ה לָהֶ֧ם תְּרוּמִיָּ֛ה מִתְּרוּמַ֥ת הָאָ֖רֶץ קֹ֣דֶשׁ קָדָשִׁ֑ים אֶל־ גְּב֖וּל הַלְוִיִּֽם׃
אָמַ֥ר אוֹיֵ֛ב אֶרְדֹּ֥ף אַשִּׂ֖יג אֲחַלֵּ֣ק שָׁלָ֑ל תִּמְלָאֵ֣מוֹ נַפְשִׁ֔י אָרִ֣יק חַרְבִּ֔י תּוֹרִישֵׁ֖מוֹ יָדִֽי׃
וַיַּ֤עַשׂ לַמִּזְבֵּ֙חַ֙ מִכְבָּ֔ר מַעֲשֵׂ֖ה רֶ֣שֶׁת נְחֹ֑שֶׁת תַּ֧חַת כַּרְכֻּבּ֛וֹ מִלְּמַ֖טָּה עַד־ חֶצְיֽוֹ׃
בִּשְׁנַ֤ת הַיּוֹבֵל֙ יָשׁ֣וּב הַשָּׂדֶ֔ה לַאֲשֶׁ֥ר קָנָ֖הוּ מֵאִתּ֑וֹ לַאֲשֶׁר־ ל֖וֹ אֲחֻזַּ֥ת הָאָֽרֶץ׃
וַיִּתֵּ֬ן בְּפִ֨י ׀ שִׁ֥יר חָדָשׁ֮ תְּהִלָּ֢ה לֵֽאלֹ֫הֵ֥ינוּ יִרְא֣וּ רַבִּ֣ים וְיִירָ֑אוּ וְ֝יִבְטְח֗וּ בַּיהוָֽה׃
כֵּֽן־ אֶעֱשֶׂ֞ה לַמָּק֥וֹם הַזֶּ֛ה נְאֻם־ יְהוָ֖ה וּלְיֽוֹשְׁבָ֑יו וְלָתֵ֛ת אֶת־ הָעִ֥יר הַזֹּ֖את כְּתֹֽפֶת׃
אֶ֤רֶץ חִטָּה֙ וּשְׂעֹרָ֔ה וְגֶ֥פֶן וּתְאֵנָ֖ה וְרִמּ֑וֹן אֶֽרֶץ־ זֵ֥ית שֶׁ֖מֶן וּדְבָֽשׁ׃
וַיֹּֽאמְר֨וּ זִקְנֵ֣י הָעֵדָ֔ה מַה־ נַּעֲשֶׂ֥ה לַנּוֹתָרִ֖ים לְנָשִׁ֑ים כִּֽי־ נִשְׁמְדָ֥ה מִבִּנְיָמִ֖ן אִשָּֽׁה׃
וְלֹא־ יִהְי֨וּ ע֥וֹד בַּז֙ לַגּוֹיִ֔ם וְחַיַּ֥ת הָאָ֖רֶץ לֹ֣א תֹאכְלֵ֑ם וְיָשְׁב֥וּ לָבֶ֖טַח וְאֵ֥ין מַחֲרִֽיד׃
וַיֹּ֙אמֶר֙ זֹ֣את הָרִשְׁעָ֔ה וַיַּשְׁלֵ֥ךְ אֹתָ֖הּ אֶל־ תּ֣וֹךְ הָֽאֵיפָ֑ה וַיַּשְׁלֵ֛ךְ אֶת־ אֶ֥בֶן הָעֹפֶ֖רֶת אֶל־ פִּֽיהָ׃
וַיֹּ֣אמֶר שְׁמוּאֵ֔ל קִבְצ֥וּ אֶת־ כָּל־ יִשְׂרָאֵ֖ל הַמִּצְפָּ֑תָה וְאֶתְפַּלֵּ֥ל בַּעַדְכֶ֖ם אֶל־ יְהוָֽה׃
וַתֵּ֨לֶד ל֤וֹ נַעֲרָה֙ אֶת־ אֲחֻזָּ֣ם וְאֶת־ חֵ֔פֶר וְאֶת־ תֵּימְנִ֖י וְאֶת־ הָאֲחַשְׁתָּרִ֑י אֵ֖לֶּה בְּנֵ֥י נַעֲרָֽה׃
וַיִּרְא֞וּ שֹֽׁטְרֵ֧י בְנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֛ל אֹתָ֖ם בְּרָ֣ע לֵאמֹ֑ר לֹא־ תִגְרְע֥וּ מִלִּבְנֵיכֶ֖ם דְּבַר־ י֥וֹם בְּיוֹמֽוֹ׃
וַיֵּצְאוּ֙ בְּנֵ֣י עַמּ֔וֹן וַיַּֽעַרְכ֥וּ מִלְחָמָ֖ה פֶּ֣תַח הָעִ֑יר וְהַמְּלָכִ֣ים אֲשֶׁר־ בָּ֔אוּ לְבַדָּ֖ם בַּשָּׂדֶֽה׃
אֲנִי֙ יָדַ֣עְתִּי אֶפְרַ֔יִם וְיִשְׂרָאֵ֖ל לֹֽא־ נִכְחַ֣ד מִמֶּ֑נִּי כִּ֤י עַתָּה֙ הִזְנֵ֣יתָ אֶפְרַ֔יִם נִטְמָ֖א יִשְׂרָאֵֽל׃
וַיַּ֖עַשׂ אֶת־ הֶחָצֵ֑ר לִפְאַ֣ת ׀ נֶ֣גֶב תֵּימָ֗נָה קַלְעֵ֤י הֶֽחָצֵר֙ שֵׁ֣שׁ מָשְׁזָ֔ר מֵאָ֖ה בָּאַמָּֽה׃
וַתִּתְפְּשֵׂ֧הוּ בְּבִגְד֛וֹ לֵאמֹ֖ר שִׁכְבָ֣ה עִמִּ֑י וַיַּעֲזֹ֤ב בִּגְדוֹ֙ בְּיָדָ֔הּ וַיָּ֖נָס וַיֵּצֵ֥א הַחֽוּצָה׃
He casteth forth his ice like morsels: who can stand before his cold?
Let me be weighed in an even balance that God may know mine integrity.
But her end is bitter as wormwood, sharp as a two-edged sword.
O bless our God, ye people, and make the voice of his praise to be heard:
The Father loveth the Son, and hath given all things into his hand.
Thus shalt thou also speak to Shemaiah the Nehelamite, saying,
For his eyes are upon the ways of man, and he seeth all his goings.
asmaakam indra ubhayaM jujoSati yat somyasyaandhaso bubodhati
dasraa ha yad rekNa aucathyo vaam pra yat sasraathe akavaabhir uutii
uru vaaM rathaH pari nakSati dyaam aa yat samudraad abhi vartate vaam
raaya Rtaaya sukrato gobhiH Syaama sadhamaado viiraiH syaama sadhamaadaH
shaMsaa mitrasya varuNasya dhaama shuSmo rodasii badbadhe mahitvaa
tisro yad agne sharadas tvaam ic chuciM ghRtena shucayaH saparyaan
tad raadho adya savitur vareNyaM vayaM devasya prasave manaamahe
tvaam anu pramatim aa jaganmorushaMso jaritre vishvadha syaaH
yad vaa nide navamaanasya rudriyaas tritaM jaraaya jurataam adaabhyaaH
gaathaanya\H suruco yasya devaa aashRNvanti navamaanasya martaaH
sahasraNiithaH shatadhaaro adbhuta indraayenduH pavate kaamyam madhu
shatadhaaraM vaayum arkaM svarvidaM nRcakSasas te abhi cakSate haviH
antar hy akhyad ubhe asya dhene athopa praid yudhaye dasyum indraH
ghnanto vRtraaNy ubhayaani shuura raayaa madema bRhataa tvotaaH
sapta dhaamaani pariyann amartyo daashad daashuSe sukRte maamahasva
janaM vajrin mahi cin manyamaanam ebhyo nRbhyo randhayaa yeSv asmi
tebhyo godhaa ayathaM karSad etad ye brahmaNaH pratipiiyanty annaiH
maniiSiNo manasaa pRchated u tad yad adhyatiSThad bhuvanaani dhaarayan
yuuyaM raajaanam iryaM janaaya vibhvataSTaM janayathaa yajatraaH
pra yaH senaaniir adha nRbhyo astiinaH satvaa gaveSaNaH sa dhRSNuH
gharmash cit taptaH pravRje ya aasiid ayasmayas tam \.\ v aadaama vipraaH
τὸν τόθʼ ὑπʼ ὀφρύος οὖτα κατʼ ὀφθαλμοῖο θέμεθλα,
فَذَرْنِي وَمَنْ يُكَذِّبُ بِهَذَا الْحَدِيثِ سَنَسْتَدْرِجُهُمْ مِنْ حَيْثُ لَا يَعْلَمُونَ
وَمَا آتَيْنَاهُمْ مِنْ كُتُبٍ يَدْرُسُونَهَا وَمَا أَرْسَلْنَا إِلَيْهِمْ قَبْلَكَ مِنْ نَذِيرٍ
قُلْ مَنْ يَكْلَؤُكُمْ بِاللَّيْلِ وَالنَّهَارِ مِنَ الرَّحْمَنِ بَلْ هُمْ عَنْ ذِكْرِ رَبِّهِمْ مُعْرِضُونَ
وَمَا نُرِيهِمْ مِنْ آيَةٍ إِلَّا هِيَ أَكْبَرُ مِنْ أُخْتِهَا وَأَخَذْنَاهُمْ بِالْعَذَابِ لَعَلَّهُمْ يَرْجِعُونَ