Ordinal695
- Checked
- Reference checked
- Work
- Torah / Hebrew Bible
- Language
- Hebrew
- Counted as
- Verse
- Reference
- Torah / Hebrew Bible
- Citation
- Torah / Hebrew Bible Nehemiah 6:18
- Reference check
- Tier 1
Opening
Theonyma
Opening page.
Opening
Opening page.
Hebrew Ordinal
Showing 50 of 65 checked matches: 65 texts
Open a name or text for its reference. Text matches are checked source passages.
כִּי־ רַבִּ֣ים בִּֽיהוּדָ֗ה בַּעֲלֵ֤י שְׁבוּעָה֙ ל֔וֹ כִּי־ חָתָ֥ן ה֖וּא לִשְׁכַנְיָ֣ה בֶן־ אָרַ֑ח וִֽיהוֹחָנָ֣ן בְּנ֔וֹ לָקַ֕ח אֶת־ בַּת־ מְשֻׁלָּ֖ם בֶּ֥ן בֶּֽרֶכְיָֽה׃
כֵּ֗ן בְּנ֣וֹת צְלָפְחָד֮ דֹּבְרֹת֒ נָתֹ֨ן תִּתֵּ֤ן לָהֶם֙ אֲחֻזַּ֣ת נַחֲלָ֔ה בְּת֖וֹךְ אֲחֵ֣י אֲבִיהֶ֑ם וְהַֽעֲבַרְתָּ֛ אֶת־ נַחֲלַ֥ת אֲבִיהֶ֖ן לָהֶֽן׃
וְלִפְאַת־ יָ֗ם קְלָעִים֙ חֲמִשִּׁ֣ים בָּֽאַמָּ֔ה עַמּוּדֵיהֶ֥ם עֲשָׂרָ֔ה וְאַדְנֵיהֶ֖ם עֲשָׂרָ֑ה וָוֵ֧י הָעַמֻּדִ֛ים וַחֲשׁוּקֵיהֶ֖ם כָּֽסֶף׃
וַיֵּרְדוּ֮ אֵלָיו֒ וַיִּתְפַּלֵּ֨ל אֱלִישָׁ֤ע אֶל־ יְהוָה֙ וַיֹּאמַ֔ר הַךְ־ נָ֥א אֶת־ הַגּוֹי־ הַזֶּ֖ה בַּסַּנְוֵרִ֑ים וַיַּכֵּ֥ם בַּסַּנְוֵרִ֖ים כִּדְבַ֥ר אֱלִישָֽׁע׃
וַיַּ֛עַשׂ אֶת־ מִזְבַּ֥ח הָעֹלָ֖ה עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים חָמֵשׁ֩ אַמּ֨וֹת אָרְכּ֜וֹ וְחָֽמֵשׁ־ אַמּ֤וֹת רָחְבּוֹ֙ רָב֔וּעַ וְשָׁלֹ֥שׁ אַמּ֖וֹת קֹמָתֽוֹ׃
וְאֵ֗לֶּה הָֽעוֹלִים֙ מִתֵּ֥ל מֶ֙לַח֙ תֵּ֣ל חַרְשָׁ֔א כְּר֥וּב אַדּ֖וֹן וְאִמֵּ֑ר וְלֹ֣א יָכְל֗וּ לְהַגִּ֤יד בֵּית־ אֲבוֹתָם֙ וְזַרְעָ֔ם אִ֥ם מִיִּשְׂרָאֵ֖ל הֵֽם׃
כִּי֩ הָיֹ֨ה יִהְיֶ֜ה הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁ֤ר קָרָא֙ בִּדְבַ֣ר יְהוָ֔ה עַל־ הַמִּזְבֵּ֖חַ אֲשֶׁ֣ר בְּבֵֽית־ אֵ֑ל וְעַל֙ כָּל־ בָּתֵּ֣י הַבָּמ֔וֹת אֲשֶׁ֖ר בְּעָרֵ֥י שֹׁמְרֽוֹן׃
וַתַּ֤עַל הַמִּלְחָמָה֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא וּמֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֗ל הָיָ֨ה מַעֲמִ֧יד בַּמֶּרְכָּבָ֛ה נֹ֥כַח אֲרָ֖ם עַד־ הָעָ֑רֶב וַיָּ֕מָת לְעֵ֖ת בּ֥וֹא הַשָּֽׁמֶשׁ׃
וְחֹ֨ק הַשֶּׁ֜מֶן הַבַּ֣ת הַשֶּׁ֗מֶן מַעְשַׂ֤ר הַבַּת֙ מִן־ הַכֹּ֔ר עֲשֶׂ֥רֶת הַבַּתִּ֖ים חֹ֑מֶר כִּֽי־ עֲשֶׂ֥רֶת הַבַּתִּ֖ים חֹֽמֶר׃
וַיַּ֣רְא יוֹאָ֗ב כִּֽי־ הָיְתָ֧ה פְנֵי־ הַמִּלְחָמָ֛ה אֵלָ֖יו פָּנִ֣ים וְאָח֑וֹר וַיִּבְחַ֗ר מִכָּל־ בָּחוּר֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל וַֽיַּעֲרֹ֖ךְ לִקְרַ֥את אֲרָֽם׃
זֹ֥את הַתְּרוּמָ֖ה אֲשֶׁ֣ר תָּרִ֑ימוּ שִׁשִּׁ֤ית הָֽאֵיפָה֙ מֵחֹ֣מֶר הַֽחִטִּ֔ים וְשִׁשִּׁיתֶם֙ הָֽאֵיפָ֔ה מֵחֹ֖מֶר הַשְּׂעֹרִֽים׃
וַיַּגֵּ֨ד לָכֶ֜ם אֶת־ בְּרִית֗וֹ אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֤ה אֶתְכֶם֙ לַעֲשׂ֔וֹת עֲשֶׂ֖רֶת הַדְּבָרִ֑ים וַֽיִּכְתְּבֵ֔ם עַל־ שְׁנֵ֖י לֻח֥וֹת אֲבָנִֽים׃
וְיָסְפ֣וּ הַשֹּׁטְרִים֮ לְדַבֵּ֣ר אֶל־ הָעָם֒ וְאָמְר֗וּ מִי־ הָאִ֤ישׁ הַיָּרֵא֙ וְרַ֣ךְ הַלֵּבָ֔ב יֵלֵ֖ךְ וְיָשֹׁ֣ב לְבֵית֑וֹ וְלֹ֥א יִמַּ֛ס אֶת־ לְבַ֥ב אֶחָ֖יו כִּלְבָבֽוֹ׃
וְקוֹרֵ֨א בֶן־ יִמְנָ֤ה הַלֵּוִי֙ הַשּׁוֹעֵ֣ר לַמִּזְרָ֔חָה עַ֖ל נִדְב֣וֹת הָאֱלֹהִ֑ים לָתֵת֙ תְּרוּמַ֣ת יְהוָ֔ה וְקָדְשֵׁ֖י הַקֳּדָשִֽׁים׃
תִּקְרָא֩ כְי֨וֹם מוֹעֵ֤ד מְגוּרַי֙ מִסָּבִ֔יב וְלֹ֥א הָיָ֛ה בְּי֥וֹם אַף־ יְהוָ֖ה פָּלִ֣יט וְשָׂרִ֑יד אֲשֶׁר־ טִפַּ֥חְתִּי וְרִבִּ֖יתִי אֹיְבִ֥י כִלָּֽם׃
וַיִּשְׁמַ֗ע עַל־ תִּרְהָ֤קָה מֶֽלֶךְ־ כּוּשׁ֙ לֵאמֹ֔ר יָצָ֖א לְהִלָּחֵ֣ם אִתָּ֑ךְ וַיִּשְׁמַע֙ וַיִּשְׁלַ֣ח מַלְאָכִ֔ים אֶל־ חִזְקִיָּ֖הוּ לֵאמֹֽר׃
כָּל־ הַמִּנְחָ֗ה אֲשֶׁ֤ר תַּקְרִ֙יבוּ֙ לַיהוָ֔ה לֹ֥א תֵעָשֶׂ֖ה חָמֵ֑ץ כִּ֤י כָל־ שְׂאֹר֙ וְכָל־ דְּבַ֔שׁ לֹֽא־ תַקְטִ֧ירוּ מִמֶּ֛נּוּ אִשֶּׁ֖ה לַֽיהוָֽה׃
כִּ֣י הַמַּגִּיד֩ לִ֨י לֵאמֹ֜ר הִנֵּה־ מֵ֣ת שָׁא֗וּל וְהֽוּא־ הָיָ֤ה כִמְבַשֵּׂר֙ בְּעֵינָ֔יו וָאֹחֲזָ֣ה ב֔וֹ וָאֶהְרְגֵ֖הוּ בְּצִֽקְלָ֑ג אֲשֶׁ֥ר לְתִתִּי־ ל֖וֹ בְּשֹׂרָֽה׃
שִֽׁמְעָ֥ה־ תְפִלָּתִ֨י ׀ יְהוָ֡ה וְשַׁוְעָתִ֨י ׀ הַאֲזִינָה֮ אֶֽל־ דִּמְעָתִ֗י אַֽל־ תֶּחֱ֫רַ֥שׁ כִּ֤י גֵ֣ר אָנֹכִ֣י עִמָּ֑ךְ תּ֝וֹשָׁ֗ב כְּכָל־ אֲבוֹתָֽי׃
וְסַ֣ל מַצּ֗וֹת סֹ֤לֶת חַלֹּת֙ בְּלוּלֹ֣ת בַּשֶּׁ֔מֶן וּרְקִיקֵ֥י מַצּ֖וֹת מְשֻׁחִ֣ים בַּשָּׁ֑מֶן וּמִנְחָתָ֖ם וְנִסְכֵּיהֶֽם׃
I will heal their backsliding, I will love them freely: for mine anger is turned away from him.
The nakedness of thy father’s wife shalt thou not uncover: it is thy father’s nakedness.
Thou art beautiful, O my love, as Tirzah, comely as Jerusalem, terrible as an army with banners.
That he that escapeth in that day shall come unto thee, to cause thee to hear it with thine ears?
Yet ye say, The way of the Lord is not equal. O ye house of Israel, I will judge you every one after his ways.
Heleb the son of Baanah, a Netophathite, Ittai the son of Ribai out of Gibeah of the children of Benjamin,
Thy children shall make haste; thy destroyers and they that made thee waste shall go forth of thee.
There are many devices in a man’s heart; nevertheless the counsel of the LORD, that shall stand.
But when Jesus perceived their thoughts, he answering said unto them, What reason ye in your hearts?
And I will very gladly spend and be spent for you; though the more abundantly I love you, the less I be loved.
Many are my persecutors and mine enemies; yet do I not decline from thy testimonies.
If I did despise the cause of my manservant or of my maidservant, when they contended with me;
And when Uriah was come unto him, David demanded of him how Joab did, and how the people did, and how the war prospered.
Thou makest darkness, and it is night: wherein all the beasts of the forest do creep forth.
Ye are all the children of light, and the children of the day: we are not of the night, nor of darkness.
And that ye put on the new man, which after God is created in righteousness and true holiness.
Nevertheless we made our prayer unto our God, and set a watch against them day and night, because of them.
And she said unto her servants, Go on before me; behold, I come after you. But she told not her husband Nabal.
And also that every man should eat and drink, and enjoy the good of all his labour, it is the gift of God.
Ye shall fall by the sword; I will judge you in the border of Israel; and ye shall know that I am the LORD.
Whoso curseth his father or his mother, his lamp shall be put out in obscure darkness.
He that walketh uprightly, and worketh righteousness, and speaketh the truth in his heart.
Whereunto he called you by our gospel, to the obtaining of the glory of our Lord Jesus Christ.
He hath made his wonderful works to be remembered: the LORD is gracious and full of compassion.
Shall thy lovingkindness be declared in the grave? or thy faithfulness in destruction?
νεωτέρας δὲ χήρας παραιτοῦ· ὅταν γὰρ καταστρηνιάσωσιν τοῦ Χριστοῦ, γαμεῖν θέλουσιν,
βλέπεις ὅτι ἡ πίστις συνήργει τοῖς ἔργοις αὐτοῦ καὶ ἐκ τῶν ἔργων ἡ πίστις ἐτελειώθη,
ἐν λόγῳ ἀληθείας, ἐν δυνάμει θεοῦ· διὰ τῶν ὅπλων τῆς δικαιοσύνης τῶν δεξιῶν καὶ ἀριστερῶν,
قَالُوا يَا ذَا الْقَرْنَيْنِ إِنَّ يَأْجُوجَ وَمَأْجُوجَ مُفْسِدُونَ فِي الْأَرْضِ فَهَلْ نَجْعَلُ لَكَ خَرْجًا عَلَى أَنْ تَجْعَلَ بَيْنَنَا وَبَيْنَهُمْ سَدًّا
وَتَرَى الْمَلَائِكَةَ حَافِّينَ مِنْ حَوْلِ الْعَرْشِ يُسَبِّحُونَ بِحَمْدِ رَبِّهِمْ وَقُضِيَ بَيْنَهُمْ بِالْحَقِّ وَقِيلَ الْحَمْدُ لِلَّهِ رَبِّ الْعَالَمِينَ