שְׁאוֹל֮ וְעֹ֢צֶ֫ר רָ֥חַם אֶ֭רֶץ לֹא־ שָׂ֣בְעָה מַּ֑יִם וְ֝אֵ֗שׁ לֹא־ אָ֥מְרָה הֽוֹן׃

לַ֭מְנַצֵּחַ לְדָוִ֣ד מִזְמ֑וֹר אֱלֹהֵ֥י תְ֝הִלָּתִ֗י אַֽל־ תֶּחֱרַֽשׁ׃

וְהַכֹּהֲנִ֡ים אֶלְיָקִ֡ים מַעֲשֵׂיָ֡ה מִ֠נְיָמִין מִיכָיָ֧ה אֶלְיוֹעֵינַ֛י זְכַרְיָ֥ה חֲנַנְיָ֖ה בַּחֲצֹצְרֽוֹת׃

בְּזֹ֛את יָבֹ֥א אַהֲרֹ֖ן אֶל־ הַקֹּ֑דֶשׁ בְּפַ֧ר בֶּן־ בָּקָ֛ר לְחַטָּ֖את וְאַ֥יִל לְעֹלָֽה׃

וַיַּ֛עַל הָאִ֥ישׁ אֶלְקָנָ֖ה וְכָל־ בֵּית֑וֹ לִזְבֹּ֧חַ לַֽיהוָ֛ה אֶת־ זֶ֥בַח הַיָּמִ֖ים וְאֶת־ נִדְרֽוֹ׃

זָ֘כַ֤רְתִּי יָמִ֨ים ׀ מִקֶּ֗דֶם הָגִ֥יתִי בְכָל־ פָּעֳלֶ֑ךָ בְּֽמַעֲשֵׂ֖ה יָדֶ֣יךָ אֲשׂוֹחֵֽחַ׃

וַיֹּ֙אמֶר֙ בַּת־ מִ֣י אַ֔תְּ הַגִּ֥ידִי נָ֖א לִ֑י הֲיֵ֧שׁ בֵּית־ אָבִ֛יךְ מָק֥וֹם לָ֖נוּ לָלִֽין׃

οἳ δʼ ἤτοι δακέειν μὲν ἀπετρωπῶντο λεόντων,

The men of Michmas, an hundred twenty and two.

οὐ γάρ πώ τοι μοῖρα θανεῖν καὶ πότμον ἐπισπεῖν·

dadhikraam agnim uSasaM ca deviim bRhaspatiM savitaaraM ca devam

etaani soma pavamaano asmayuH satyaani kRNvan draviNaany arSasi

kartaa sudaase aha vaa ulokaM daataa vasu muhur aa daashuSe bhuut

τῷ δʼ ἐνενήκοντα γλαφυραὶ νέες ἐστιχόωντο.

There is no peace, saith my God, to the wicked.

na yor upabdir ashvyaH shRNve rathasya kac cana

ἡμῖν δʼ αὖ φιλότητα καὶ ὅρκια πιστὰ γενέσθαι.

tvam agne gRhapatis tvaM hotaa no adhvare

قُلْ لِلَّذِينَ كَفَرُوا سَتُغْلَبُونَ وَتُحْشَرُونَ إِلَى جَهَنَّمَ وَبِئْسَ الْمِهَادُ

ὃν Βριάρεων καλέουσι θεοί, ἄνδρες δέ τε πάντες

λαιμὸν τύψʼ ἐπὶ οἷ τετραμμένον ὀξέϊ δουρί·

iSur na shriya iSudher asanaa goSaaH shatasaa na raMhiH

Τρωσὶ δαμείς· ὃ δὲ κεῖται ἐπὶ χθονὶ θυμὸν ἀχεύων.

I was a derision to all my people; and their song all the day.