לָכֵ֛ן יִפְּל֥וּ בַחוּרֶ֖יהָ בִּרְחֹבֹתֶ֑יהָ וְכָל־ אַנְשֵׁ֨י מִלְחַמְתָּ֥הּ יִדַּ֛מּוּ בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא נְאֻם־ יְהוָֽה׃

עָֽבְרוּ֙ מַעְבָּרָ֔ה גֶּ֖בַע מָל֣וֹן לָ֑נוּ חָֽרְדָה֙ הָֽרָמָ֔ה גִּבְעַ֥ת שָׁא֖וּל נָֽסָה׃

פַּלְגֵי־ מַ֭יִם יָרְד֣וּ עֵינָ֑י עַ֝֗ל לֹא־ שָׁמְר֥וּ תוֹרָתֶֽךָ׃

שִׁלְח֣וּ בָ֭אֵשׁ מִקְדָּשֶׁ֑ךָ לָ֝אָ֗רֶץ חִלְּל֥וּ מִֽשְׁכַּן־ שְׁמֶֽךָ׃

וַיְהִ֧י לִשְׁלֹמֹ֛ה שִׁבְעִ֥ים אֶ֖לֶף נֹשֵׂ֣א סַבָּ֑ל וּשְׁמֹנִ֥ים אֶ֖לֶף חֹצֵ֥ב בָּהָֽר׃

חָלִ֣ילָה לִּי֮ אִם־ אַצְדִּ֢יק אֶ֫תְכֶ֥ם עַד־ אֶגְוָ֑ע לֹא־ אָסִ֖יר תֻּמָּתִ֣י מִמֶּֽנִּי׃

maa nas toke tanaye maa na aayau maa no goSu maa no ashveSu riiriSaH

ὄφρʼ ὅ γε ταῦτʼ ἐπονεῖτο ἰδυίῃσι πραπίδεσσι,

te naH puurvaasa uparaasa indavo mahe vaajaaya dhanvantu gomate

evaa daha mitramaho yo asmadhrug durmanmaa kash ca venati

ἕπτʼ, ἀτὰρ ὀγδοάτην Βρισηΐδα καλλιπάρῃον.

Τρωσὶν ἅμα σπέσθαι, τοὺς νῦν ἔκπαγλα φίλησε,

χεῖρα γέροντος ἑλὼν ἐξείρετο καὶ προσέειπε·

sa mahnaa vishvaa duritaani saahvaan agni STave dama aa jaatavedaaH

Now some are puffed up, as though I would not come to you.

αὐτοῦ ἐνὶ Τροίῃ, ἐπεὶ οὐδʼ ἐμὲ νοστήσαντα

μαίνονθʼ, ὁππότʼ ἐγώ περ ἴω μετὰ μῶλον Ἄρηος.

aa yaata maruto diva aantarikSaad amaad uta

tvaam agne haviSmanto devam martaasa iiLate

ἂψ ἐς Ἴλιον ἦλθε, μετέπρεπε δὲ Τρώεσσι,

كِتَابٌ فُصِّلَتْ آيَاتُهُ قُرْآنًا عَرَبِيًّا لِقَوْمٍ يَعْلَمُونَ

وَمَنْ يَأْتِهِ مُؤْمِنًا قَدْ عَمِلَ الصَّالِحَاتِ فَأُولَئِكَ لَهُمُ الدَّرَجَاتُ الْعُلَى

daanaasaH pRthushravasaH kaaniitasya suraadhasaH

πολλὰ δέ τʼ ἄγκεʼ ἐπῆλθε μετʼ ἀνέρος ἴχνιʼ ἐρευνῶν