וַיְהִ֥י בְהַקְשֹׁתָ֖הּ בְּלִדְתָּ֑הּ וַתֹּ֨אמֶר לָ֤הּ הַמְיַלֶּ֙דֶת֙ אַל־ תִּ֣ירְאִ֔י כִּֽי־ גַם־ זֶ֥ה לָ֖ךְ בֵּֽן׃

וְע֨וֹד אֲנִ֤י מְדַבֵּר֙ וּמִתְפַּלֵּ֔ל וּמִתְוַדֶּה֙ חַטָּאתִ֔י וְחַטַּ֖את עַמִּ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וּמַפִּ֣יל תְּחִנָּתִ֗י לִפְנֵי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהַ֔י עַ֖ל הַר־ קֹ֥דֶשׁ אֱלֹהָֽי׃

וַיֹּאמֶר֩ ל֨וֹ אֵלִיָּ֜הוּ שֵֽׁב־ נָ֣א פֹ֗ה כִּ֤י יְהוָה֙ שְׁלָחַ֣נִי הַיַּרְדֵּ֔נָה וַיֹּ֕אמֶר חַי־ יְהוָ֥ה וְחֵֽי־ נַפְשְׁךָ֖ אִם־ אֶעֶזְבֶ֑ךָּ וַיֵּלְכ֖וּ שְׁנֵיהֶֽם׃

וַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֔לֶךְ מַֽה־ נַּעֲשָׂ֞ה יְקָ֧ר וּגְדוּלָּ֛ה לְמָרְדֳּכַ֖י עַל־ זֶ֑ה וַיֹּ֨אמְר֜וּ נַעֲרֵ֤י הַמֶּ֙לֶךְ֙ מְשָׁ֣רְתָ֔יו לֹא־ נַעֲשָׂ֥ה עִמּ֖וֹ דָּבָֽר׃

אָ֚ז יִזְעֲק֣וּ אֶל־ יְהוָ֔ה וְלֹ֥א יַעֲנֶ֖ה אוֹתָ֑ם וְיַסְתֵּ֨ר פָּנָ֤יו מֵהֶם֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔יא כַּאֲשֶׁ֥ר הֵרֵ֖עוּ מַעַלְלֵיהֶֽם׃

אִם־ רָאִ֣יתָ גַ֭נָּב וַתִּ֣רֶץ עִמּ֑וֹ וְעִ֖ם מְנָאֲפִ֣ים חֶלְקֶֽךָ׃

vRkSasya shaakhaam aruNasya bapsatas te suubharvaa vRSabhaaH prem araaviSuH

And Adam called his wife’s name Eve; because she was the mother of all living.

tvaam agne harito vaavashaanaa giraH sacante dhunayo ghRtaaciiH

pavamaana ni toshase rayiM soma shravaayyam

ادْفَعْ بِالَّتِي هِيَ أَحْسَنُ السَّيِّئَةَ نَحْنُ أَعْلَمُ بِمَا يَصِفُونَ

ἀλλὰ σὺ μὲν νῦν πῖνε καθήμενος αἴθοπα οἶνον

gandharva itthaa padam asya rakSati paati devaanaaM janimaany adbhutaH