עֵֽדֹתֶ֨יךָ ׀ נֶאֶמְנ֬וּ מְאֹ֗ד לְבֵיתְךָ֥ נַאֲוָה־ קֹ֑דֶשׁ יְ֝הוָ֗ה לְאֹ֣רֶךְ יָמִֽים׃

וְנָתַתָּ֧ עַֽל־ הַשֻּׁלְחָ֛ן לֶ֥חֶם פָּנִ֖ים לְפָנַ֥י תָּמִֽיד׃

ט֛וֹב יֶ֥לֶד מִסְכֵּ֖ן וְחָכָ֑ם מִמֶּ֤לֶךְ זָקֵן֙ וּכְסִ֔יל אֲשֶׁ֛ר לֹא־ יָדַ֥ע לְהִזָּהֵ֖ר עֽוֹד׃

וַיַּגֵּ֤ד אַחְאָב֙ לְאִיזֶ֔בֶל אֵ֛ת כָּל־ אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה אֵלִיָּ֑הוּ וְאֵ֨ת כָּל־ אֲשֶׁ֥ר הָרַ֛ג אֶת־ כָּל־ הַנְּבִיאִ֖ים בֶּחָֽרֶב׃

וַיֹּ֥אמֶר יְהוֹנָתָ֖ן אֶל־ דָּוִ֑ד מַה־ תֹּאמַ֥ר נַפְשְׁךָ֖ וְאֶֽעֱשֶׂה־ לָּֽךְ׃

But he that is joined unto the Lord is one spirit.

And Moses said, Let no man leave of it till the morning.

मयि सर्वाणि कर्माणि संन्यस्याऽध्यात्मचेतसा । निराशीर्निर्ममो भूत्वा युध्यस्व विगतज्वरः

αὐτίκα πατρὸς ἑοῖο φίλον μήτρωα κατέκτα

bhojam ashvaaH suSThuvaaho vahanti suvRd ratho vartate dakSiNaayaaH

divodaasaad atithigvasya raadhaH shaambaraM vasu praty agrabhiiSma

yadaa valasya piiyato jasum bhed bRhaspatir agnitapobhir arkaiH

οὐκ ἔφασαν φεύξεσθαι ὑπʼ ἐκ κακοῦ, ἀλλʼ ὀλέεσθαι,

ἀτρέμας ἑσταότα στῆθος μέσον οὔτασε δουρὶ

ταῦτʼ ἄρα οἱ φρονέοντι παρίστατο Φοῖβος Ἀπόλλων

Γυγαίῃ, ὅθι τοι τέμενος πατρώϊόν ἐστιν

panthaam Rtasya yaatave tam iimahe